השל"ה הקדוש
חייו:
רבינו ישעיה הלוי הורוויץ חי בשנים ה'שי"ח – ה'ש"ץ (יש הטוענים שנולד בשנות ה'ש"כ-ש"ל). הוא נולד בעיר פראג, למשפחת רבנים מיוחסת. אביו, ר' אברהם הלוי הורוויץ, היה תלמידו של הרמ"א, וחיבר את הספר 'חסד אברהם'.
עוד בצעירותו התגלה כעילוי בלימוד התורה, וכשבגר, קיבל הסמכה לרבנות וכיהן כאב בית דין בחשובות שבקהילות אירופה, בערים כמו פרנקפורט, פוזנא, פראג וקראקא, והרביץ תורה כמעט בכל מדינות היבשת.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית מרת חיה בת רבי אברהם שהיה מראשי העדה בוינה, ונולדו לו ממנה בנו רבי שבתי שהוציא לאור את ספריו, בנו השני רבי יעקב ובת אחת.
בשנת שע"ד בעת שכיהן ברבנות העיר פרנקפורט דמיין נחתם צו גירוש כנגד יהודי העיר, ורבינו גלה ממנה עם קהילתו וחזר לעיר מכורתו פראג, שם התקבל כרב. בשנת ש"פ נפטרה עליו רעייתו הראשונה, והוא החליט לעלות לארץ ישראל. אז גם החל לכתוב את ספרו העיקרי שעל שמו נקרא "שני לוחות הברית", ובראשי תיבות – של"ה.
בסוף שנת שפ"א התחיל את דרכו אל ארץ הקודש בהפלגה דרך הים ובערב חג הסוכות של שפ"ב הגיע לעיר חאלב שבסוריה. הוא המשיך לדמשק, שם זכה לעיין בכתבי האר"י ז"ל שהיו בידי רבי שמואל ויטאל ונכתבו על ידי אביו רבינו חיים ויטאל, רבינו התפעל מהם עד שכתב 'מיום ניתנה התורה לא היה ספר כזה', גם בספרו ינק מהם רבות.
עוד בהיותו בדמשק באה אליו משלחת מצפת בבקשה שיבוא לשכון בעירם ולכהן פאר בראשם, והוא השיב שבדרכו הולך אל צפת, אך ליבו היתה אל ירושלים. כצאתם מדמשק בא לקראתם שליח מיוחד מנכבדי ירושלים ובידו כתב רבנות מבני עירו שקבלוהו עליהם לאב"ד.
בהגיעו לצפת הפיל את עצמו לאדמה ונשק את עפר הארץ. מספר ימים הוא שהה בצפת והלך על קברי הצדיקים בסביבותיה, ובדרכו ירושלימה עבר בטבריה ורחץ בחמי טבריה וכן פקד את ציוני הצדיקים בעיר.
עוד קודם הגיעו לארץ נשא רבינו את זוגתו השנית הרבנית מרת חוה בת רבי אליעזר, ובהגיעו לארץ ישראל התיישב בירושלים שם נולדה לו ממנה בת אחת. בירושלים, הוציא לאור סידור תפילה עם פירושים וכוונות בשם "שער השמים".
בארץ השלים רבי ישעיהו את חיבורו "שני לוחות הברית". השל"ה הק' ממזג בתורתו הלכות וחידושי דינים, סודות המצוות ומוסר, והוא מסודר על תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ. כתביו מהווים מקור להלכות ומנהגים רבים, כגון "תיקון ליל שבועות" שמוזכר לראשונה בספרו "שני לוחות הברית". לפי מסורת החסידים הייתה תורתו של השל"ה הק' נר לרגלי הבעל שם טוב וממשיכיו: כוונות התפילה שחיבר עיצבו את תפילתם, ופירושיו משוקעים בתורתם ובכתיבתם.
למרבה הצער, לא ארכו ימי שלוותו, כאשר בשנת שפ"ה נעצר השל"ה יחד עם עוד ארבעה עשר מרבני ירושלים ונכבדיה בעצם יום השבת, על ידי הפחה התורכי החדש שאיים להוציאם להורג ודרש בעד שחרורם הון עתק. יהודי צפת וטבריה נחלצו לסייע ליהודי ירושלים כדי לגייס את סכום הכופר הנדרש, ובר"ה שפ"ו שוחרר השל"ה ממעצרו. לאחר שחרורו הסתתר מספר חדשים עד שעלה בידו להמלט לצפת.
לאחר מכן עבר רבינו לטבריה. הוא נפטר בעיר ונקבר לצד קברו של הרמב"ם.
בטבריה קיים גם בית כנסת על שמו של השל"ה. בית כנסת זה היה פעיל שנים רבות קודם לבואו של השל"ה לטבריה, אך מאז שקבעו השל"ה כמקום לתפילתו, נהגו לכנותו בשם "בית כנסת השל"ה". לפני כמאתיים שנה, בתקופה של מצוקה כלכלית כאשר הגיעו עד פת לחם, נאלצו יהודי העיר למכור את המתחם, והוא נמצא מאז בבעלותה של הכנסייה היוונית, ובדרך כלל לא ניתן להיכנס אליו או לבקר בו.
על פי המסורת, רבינו הוא בין מספר צדיקים שלשמם התווסף התואר "קדוש", והוא מכונה בפי כל בשם "השל"ה הקדוש".
תפילת השל"ה על הילדים:
ערב ראש חודש סיון הוא יום מיוחד וסגולי, ביום זה יכול האדם להשפיע רבות על עתידם הרוחני שלו ושל צאצאיו.
רבינו מביא בספרו את חובת האדם להתפלל ולבקש מהשי"ת את כל צרכיו ולהרגיל את עצמו לבקש על כל דבר, בהמשך לכך הוא כותב: "וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם, ואגב, כל צרכיהם וזיווגם, מה' יצא הדבר. ולבי אומר, שעת רצון לתפלה זו, בערב ראש חודש סיון, הוא החודש שבו נתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלוקינו". וכאן מצטט רבינו נוסח תפילה מיוחד.
תפילה זו נתפשטה בכל תפוצות ישראל ונהוג לאומרה בעתות רצון ובכל ימות השנה, ובמיוחד ביום מסוגל זה. השל"ה הק' לא חבר בעצמו את נוסח התפילה, אלא שהוא הדגיש בספרו את סגולת יום ער"ח סיון לתפילה על נחת מהצאצאים ובפרט בנוסח תפילה מיוחד זה.
מקום מנוחתו:
רבינו נסתלק לגנזי מרום בטבריה ונטמן בסמוך לקברי התנאים – רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס, האמוראים – רבי אמי ורבי אסי, וכן בסמיכות לציון הרמב"ם. מתחם הקבר שופץ בעשור האחרון על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
רבים מכותבי תולדותיו מציינים את תאריך פטירתו ביום י"א בניסן ה'ש"ץ, כך גם מופיע בנוסח על גבי המצבה כיום. אך ישנם המערערים על כך, (מדברי בנו בהקדמתו לספר אביו משתמע שנפטר בשנת שפ"ו ויש המצביעים על חודש טבת בשנה זו).
בנוסח המצבה נכתב: "פה נקבר השל"ה הקדוש… שימש אב בית הדין בקהילות גדולות באירופה. נפטר בטבריה בשנת הש"ץ". (כאמור, קיימת מחלוקת בדבר תאריך הפטירה המדויק).
רבים נוהרים לפקוד את ציונו ביום המסוגל ערב ר"ח סיון [במיוחד לאור העובדה שיום פטירתו המקובל חל בסמיכות לחג הפסח, כאשר לרבים העוסקים בהכנות לחג לא מתאפשרת ההגעה ליום ההילולא]
.
